האגדה הקלאסית של אנדרסן על הקיסר שהתאהב בשירת הזמיר ועל משרתיו שהתקנאו והחליפו את הציפור האהובה בזמיר מכני.
א׳-ד׳
50
450
עיבוד מקורי לאגדה הקסומה של הנס כריסטיאן אנדרסן
עיבוד המחזה ובימוי: צביה הוברמן
תפאורה: טליה אוטולנגי
תלבושות: אולה שבצוב
כוריאוגרפיה: לימור רוז
מוסיקה: יוסי סידי
עיצוב תאורה: אורי מורג
פזמונים: יאיר פרומר
צילום סטילס: עמית נחמיאס
צילום וידאו: תמי שחם
אסף דגני /יובל שלומוביץ
מאיר טולדנו/ערן פרץ
דנה מינראט/תמר רצבי
אייל צ׳ובן/דורון ישינסקי
נעמה בסון/מעין וינשטוק
גלית קפויה/ירדן ברכה
קיסר סין מגלה יום אחד כי ביער הארמון שלו חי זמיר מיוחד ששירתו מעוררת התפעלות בכל מי שמאזין לו. הוא דורש להביא אליו את הזמיר, ולמרות האכזבה ממראהו הפשוט כובשת שירתו את לב הקיסר.
לבקשת הקיסר, נשאר הזמיר בארמון והופך ליצור החשוב ביותר במדינה ולידידו הקרוב ביותר של הקיסר.
שרי החצר אינם מרוצים מהשפעתו של הזמיר על הקיסר, והם דואגים להביא לו מתנה חדשה: זמיר מלאכותי מקושט ונוצץ, המופעל בעזרת מנגנון מכני.
צורתו החיצונית של הזמיר המלאכותי מסנוורת את עיניו של הקיסר.
הוא מתמכר למוסיקה הקליטה שהוא משמיע וזונח את הזמיר האמיתי.
על טעות זאת כמעט משלם הקיסר בחייו, והוא ניצל רק בזכות נערה פשוטה הדואגת להחזיר את השירה האמיתית של הזמיר לחייו.
האגדה של אנדרסן אקטואלית היום יותר מתמיד, וגורמת אפילו לילדים צעירים מאד לשאול שאלות חשובות על מנהיגות וצדק חברתי, ועל תרבות הבדור הפשטנית והממכרת.
ההצגה המסופרת בשפה תיאטרלית המשלבת תלבושות מרהיבות, מסיכות, בובות, תנועה, וצלליות כמו בתיאטרון הסיני, הופכת לחוויה תיאטרלית מיוחדת ומרגשת.
צביה הוברמן, אשר עיבדה וביימה את המחזה, חידדה בו את הזוויות האנושיות-חברתיות... העיבוד של הוברמן מרחיב את הציר לעימות אקטואלי בין התרבות המהירה של ימינו- תרבות הריאליטי והבידור הפשטני- לבין התרבות האמיתית בעלת העומק והתחכום... למחזה הכתוב היטב נלווית גם השקעה בתפאורה ובתלבושות, בסגנון התיאטרון הסיני. השחקנים מתגלים על הבמה עוד לפני תחילת ההצגה, כשהם עסוקים באיפור, ומציגים לקהל את תפקידיהם במחזה עם תחילתו. הקפדה על תלבושות מגוונות, לצד שימוש באביזרים כמו שמשיות צבעוניות, המסמלות את שינויי מזג האוויר, ניכרת לאורך כל ההצגה. הרוח הכללית היא של חוויה תיאטרלית צבעונית, שבה המסרים הרבים עוברים בלי לפגוע בזרימתה.
נגה שביט-רז, "הארץ"
ההצגה מסופרת בצורה תיאטרלית גבוהה ומשלבת קטעי שירה ומוזיקה מרשימים. נציין את התלבושות המרהיבות והמסיכות, התנועה, התפאורה המתחלפת והצלליות - כל אלה, ממש כמו בתיאטרון סיני. כל דמות מאופיינת בגלימה ומגבעת ייחודית לה... ההצגה הועלתה בתיאטרון גושן לפני 10 שנים וחזרה שוב בימינו אלו. צביה הוברמן שעיבדה את האגדה וביימה את המחזה, בהחלט משלבת בהצגה הומור, עצב, תנועה, שירה מהוללת ורגש. צוות השחקנים המצוין כולם בעלי קול ערב (כזמיר...), יכולות גבוהות של משחק, תנועה ודיקציה מושלמת".
עליס בליטנטל, The Marker
שני ילדים ואמא שראו את ההצגה "הזמיר" של תיאטרון גושן פצחו בשיר הלל על העיבוד הבימתי המצוין לאגדה של הנס-כריסטיאן אנדרסן... המשחק מצוין, התפאורה ססגונית, הריקודים יפים. לזמיר האמיתי מראה צנוע וקול נפלא והזמיר המלאכותי הוא בובה מלוקקת בגודל אדם. המסר ברור: עדיף אמיתי על מזויף ומיופייף.
מגזין עולם האישה