יוצרים:

מאת: שירלי בייטל נתיב
(על פי ספרו של אידן אור גיא)

בימוי: אנה מינייב
מוסיקה מקורית: עמנואל גרופי
עיצוב תלבושות ואביזרים: מאי ברנע
עיצוב תנועה: מור ג'סיקה מזרחי
איור: נאדה סרפימוביץ'
מילים ל"תצייר את המחר": אידן אור גיא
לחן: אנוש צוברי
הפקה ועיבוד: ניר דגן

שחקן:

לירן קנטרוביץ'

הסיפור:

אור הוא ילד חכם, רגיש ובעל דמיון מפותח.
וגם לבקן.
המחזה הינו מחזה יחיד בחרוזים והוא עוסק בסיפור חייו של אידן אור גיא, סופר, פזמונאי ולבקן שכתב ספר ילדים על התמודדותו כילד לבקן בחברה הרואה אותו כשונה.
הילדים בבית הספר מתקשים לקבל אותו וגורמים לו להרגיש מאוד חריג ולא מקובל.
בכדי להתמודד עם תחושת ה"אחר", אור יוצר בדמיונו את עצמו בתור אדם זקן אשר עוזר לו לראות את המציאות מנקודת מבט אחרת, בוגרת ושלמה יותר.
המפגש מוליד מחשבות ותובנות על כך שכל אדם הוא שונה ואחר, וזה מה שהופך כל אחד מאתנו למיוחד. "כי אתה הכי יפה כשאתה עצמך"!
הדמות הראשית במחזה - אור, מופיעה פעם כזקן ופעם כילד. בכדי להתמודד עם תחושת ה"אחר", אור יוצר בדמיונו את עצמו בתור אדם זקן אשר עוזר לו לראות את המציאות מנקודת מבט אחרת, בוגרת ושלמה יותר. אור מספר לעצמו הזקן על קשייו מול החברה, על שמות הגנאי, על הכאב, העצב והבדידות ומצד שני הוא מדבר על אהבה עצומה אשר חש בבית הוריו. שם הוא לא היה שונה ואחר. שם, הוא פשוט היה אור. המחזה נע בין שלושת הדמויות – אור, אור הזקן ואבא של אור.
מהר מאוד אנו מבינים כי מה שאור הכי רוצה להיות – זה - כמו כולם.
לא להיות לבן כל כך. לא להיות לבקן. פשוט להיות כמו כולם. מכיוון שהוא ילד מאוד יצירתי, הוא מוצא פתרונות. הוא מנסה לצבוע את עצמו בצבעי גואש שחורים, מצייר על עצמו נמשים כתמתמים, מנסה למרוח על עצמו אדמה כדי להפוך לחום... הכל רק כדי לא להיות לבן.
אך עצמו הזקן מתעקש להסביר לו שגם השחורים, הג'ינג'ים המנומשים והשחומים עוברים קשיים משלהם ובנוסף הוא גם לא יכול פשוט לבחור להיות בצבע אחר. הוא לבן. זה מה שהוא יהיה תמיד. בסופו של דבר אור מבין שכל אחד הוא אחר, כל אחד הוא שונה כי אין אחד שדומה לשני. הוא יכול לצבוע את חייו בצבעים וליהנות מכך שגם הוא כמו כולם, פשוט 'אחר'.