דונה גרציה - מלכת היהודים

דונה גרציה, בת למשפחת אנוסים מספרד, הפכה מבת תפנוקים שאינה מודעת ליהדותה, לאישה החזקה באירופה. בעוד האינקוויזיציה רדפו יהודים, היא פעלה בסתר למען אחיה היהודים.

נוער ומבוגרים

70

500

סיפור חייה של דונה גרציה בהשראת הספר "תליון הזהב של דונה גרציה", מאת: מיכל אהרוני רגב

הפקה תיאטרון גושן

יוצרים:

מחזה: אורן יעקובי
בימוי: אורי אומנותי
עיבודים וניהול מוזיקלי: רוני וייס
עיצוב תפאורה : בתיה ומיכאל סגל פיק
עיצוב תלבושות: לימור דרור הרשקו
עיצוב אביזרים: מאיה פלג/בתיה פיק
תנועה: גלי לוין אשכנזי
תאורה: אמיר קסטרו
צילום סטילס: דורון ישינסקי

משתתפים:

אלמה דישי
שרון אלכסנדר
ליאור זוהר
גיא הירש
אורנה כץ
תמרה גלעוז-עלי
הדר דימנד
מיה שמר/הלית שורק

הסיפור:

דונה גרציה, בת למשפחת אנוסים מספרד, היתה אשת עסקים מצליחה שעמדה בראש אימפריה של מסחר חובק עולם בתקופה שבה לנשים בכלל, וליהודים בפרט, היו מעט מאוד זכויות. אירופה כולה נכבשה על ידי קנאות דתית ואנשי האינקוויזיציה החרימו, השפילו ורדפו את היהודים. גם אלה שברחו אל חיק הכנסייה, התנצרו ונקראו "הנוצרים החדשים" לא זכו להינצל מגלי השנאה והרדיפות.
על רקע מאורעות התקופה, סיפור חייה (האמיתי) של דונה גרציה מעורר השראה: מבת תפנוקים שאינה מודעת ליהדותה שלה, היא הפכה לאישה החזקה באירופה: בעלת צי ספנות וחברות ליבוא ומסחר היוצאת ונכנסת אל ארמונות מלכים ורוזנים, מתכתבת עם ראשי הותיקן, תורמת כספים למוסדות יהודיים ופועלת בסתר למען יהודים נרדפים.
במחזה מקורי חדש המשלב שירי לאדינו שהועברו מדור לדור, נחשוף את סיפור חייה של מי שכונתה "מלכת היהודים". אישה גדולה מהחיים שעסקה מרבית חייה בהצלת יהודים באירופה של שלהי ימי הביניים ובשימור המורשת היהודית.

מאושרת בסל תרבות
ביקורת:
עליס בליטנטל, קפה דה מרקר

6/7/18 עליס בליטנטל
ביקורת "מלכת היהודים" בתיאטרון גשן

דונה גרציה מלכת היהודים

פרק נשכח ודי עלום מההיסטוריה היהודית מקבל זרקור בהצגת תיאטרון גשן "מלכת היהודים". גירוש ספרד וכל מה שארע בעקבותיו, כשאשה צעירה הופכת מסוחרת עתירת הון ותורמת לבני עמה, למנהיגה ולדמות מפתח חשובה בהיסטוריה בהצליחה להעביר את היהודים מחצי האי האיברי לוונציה, משם לטורקיה ומשם – לטבריה.

המחזאי אורן יעקבי ארג את שרשרת האירועים בתמציתיות, המשולבת בשירי לדינו כה אהובים שמרנינים את לב הצופים, הודות לקאסט מעולה ומוכשר במשחקו ובקולות השירה הנפלאים, כשהם עוטים בגדים מפוארים תקופתיים, על רקע תפאורה יצירתית במיוחד המסמלת בית כלא, ממנו חילצה דונה גרציה את קהילת יהודיה. מעטים יודעים על כל מהלך דרכה של הלוחמת האמיצה הנשית, הפמיניסטית במאה השש עשרה, שהקדימה את אחיותיה במאה ה 20-21 בלמעלה מחמש מאות שנה.

הנרטיב של העלילה כה זורם, השחקנים כה כובשים במשחקם את הצופים, כך שההיסטוריה נראית ונשמעת חיה ותוססת, נוגעת ללב עם כל המהמורות שעוברת גיבורת המחזה. אלמה דישי כחנה-דונה גרציה מנדס, כובשת את הלב כנערה המרדנית המתעקשת ללמוד מתמטיקה וגמרא – מקצועות שנשים לא הותרו לעסוק בהם. היא מתלווה מילדות לאביה הסוחר המוצלח בתבלינים ובדים מהמזרח הרחוק, ולומדת ממנו הודות לכשרונה את סודות המקצוע. עם מות אביה היא יורשת את מקומו, עם כל הקסם הטובל באדנות וההדר שאלמה דישי מקרינה, ובזכות רכושה העצום הופכת לדמות מפתח חשובה בהיסטוריה היהודית והכללית גם יחד. לא בכדי כינוה כולם "מלכת היהודים".

אהבתה לבעלה הצעיר והמקסים (גיא הירש הכה משכנע בדמות הודות לחביבות השופעת ממנו כלפיה וזורמת עד לשורה האחרונה באולם) - אהבתה זו מתקפדת בשל מותו בגיל צעיר. במהלך הדרמה זוכים הצופים לטעימות קטנות בנושא יחס האינקויזיציה בספרד, פורטוגל ואיטליה ליהודים, וכיצד נהגה ביהודים שהתנצרו אך שמרו על יהדותם בסתר, האנוסים. רוב אלה שנתפסו הודות להלשנות, הועלו על המדורות באש, האוטו-דה-פה. מי שהסגירה את דונה גרציה היתה אחותה, שקינאה בהצלחתה (תמרה גלעוז, שקולה הנפלא תורם רבות לחוויה מהצד השירי בהצגה). היא קיוותה שההלשנה על יהדות אחותה תפטור אותה עצמה מהעונש, אך לשווא היתה תקוותה. שתיהן הושלכו לכלא, משם ניצלו רק הודות למעמדה וכספה של דונה גרציה.

הבימאי אורי אומנותי הצליח להעטיר רגש במחזה היישר ללב הצופים, מתוך הסיפור ההיסטורי, ולגרום להם להזדהות עם הגיבורה ושאר הדמויות, שכולן הן חלק מעצמנו ומעברנו. אורנה כץ בתפקיד אמה של דונה גרציה, נוגעת ללב וחולקת בקולה הנפלא את הסולו בשירים עם שתי בנותיה. ליאור זוהר (בעצמו יליד טבריה, שגדל על אגדות דונה גרציה) - כאביה של דונה גרציה, מרשים במשחקו המלבב, והדר דימנד כבתה הנועזת בת ה-11, מוכנה לעשות הכל למען אמה ורעיונותיה יוצאי הדופן. רעיונות שהביאו אותה להימלט עם כל הקהילה שלה לטורקיה, ולהצליח בכך הודות לחשיבותה עבור הסולטן סולימן המפואר בהיותה האשה העשירה בעולם אז, ובהמשך – עברה לחיות בטבריה בארץ ישראל. שם הקימה והפריחה את הישוב היהודי תוך השקעה בהקמת מפעלים שם. לכן קיים בטבריה מוזיאון על שמה.

מול דונה גרציה בכילאה ניצב האינקויזיטור אותו מגלם בכשרון רב שרון אלכסנדר, כחוקר המדובב אותה (ברוע מתון) ומנסה להוציא ממנה הודאה ביהדותה. הבימוי לא מעניק לצופים את מראה הזוועות לאמיתן, ונוגע בנקודה זו באופן מעודן, אך דיו כדי להעניק לנוער ושאר הצופים את התחושה שהשואה לא החלה באירופה במאה ה-20. הסצינות בכלא מלוות בנזירים (ביניהם מיה שמר) עם תלבושות מדויקות לדמותם, שרק לעיתים רחוקות נראות על הבמות בתיאטרונים הרפרטואריים; זאת- הודות ליצירת עיצוב מופלאה של לימור הרשקו דרור. וכן בתנועה שעיצבה הכוריאוגרפית גלי לוין אשכנזי, ועם מוסיקה שעוצבה להפליא בידי רוני ווייס המנוסה. בתפאורת העץ דמויית הכלא הכה מקורית של בתיה ומיכאל סגל פיק משולבים צלבים הבולטים כלפי חוץ אך בתוכם נבלעים מגיני הדוד, כביטוי למצב הנפשי של היהודים אז כאנוסים.

שאפו למנהלי תיאטרון גשן – אביגיל ויואב שמר, כשבדרך מקרה עם קריאת הספר על דונה גרציה, גמלה בליבם ההחלטה להעלות את הסיפור על הבמה, על מנת שתלמידים והקהל הרחב יתוודעו לפרק זה בעברנו, שלרבים הוא עלום לחלוטין.

הצגת מלכת היהודים היא מלאכת מחשבת מושקעת בכל השטחים, ולשחקנים וליוצרים מגיע ברכות על היצירה המרתקת המוגשת בצורה המעולה ביותר. מה שמוכיח שאין להתייחס למחזה בזלזול, ולחסוך באמצעים, גם אם הוא מיועד לצעירים כמו גם למבוגרים. הצגה זו מלבבת את העין, הלב והאוזן בכל המובנים. מומלץ בחום לכל הצעירים והמבוגרים כניגוד ריאליסטי לסיינס פיקשן האופף אותם באופן כה מהודק.

בצילום יח"צ נראים למעלה ליאור זוהר, אלמה דישי, גיא הירש, תמרה גלעוז ואורנה כץ. מתחתיו - אלמה דישי.

שגיא בן נון, וואלה תרבות

אלמה דישי תגלם את דונה גרציה בהצגה העוסקת בחייה "מלכת היהודים" היא הצגה חדשה שתעלה בתיאטרון גושן ותגולל את סיפורה דונה גרציה, אותה תגלם אלמה דישי. תוך כדי העבודה על ההצגה העוסקת במשפחתה של גרציה שגורשה מספרד לפורטוגל, הבמאי אורי אמנותי שחשב שהוא אשכנזי גילה להפתעתו לראשונה על שורשיו הספרדיים

יום שני, 19 בפברואר 2018, וואלה

השחקנית אלמה דישי תגלם את דמותה של דונה גרציה בהצגה "מלכת היהודים" בתיאטרון גושן, שתגולל את סיפור חייה האמיתי. המחזה נכתב על ידי אורן יעקובי, הוא מבויים על ידי אורי אומנותי, ויעלה בחודש אפריל.

דונה גרציה נשיא היא בת למשפחת אנוסים ממוצא ספרדי. היא נולדה בליסבון ב-1510 למשפחת נוצרים חדשים, והפכה לאשת עסקים מצליחה. היא עמדה בראש אימפריה של מסחר חובק עולם בתקופה שבה נשים בכלל, ויהודים בפרט, היו מעוטי זכויות. גרציה נחשבת ליהודיה העשירה ביותר באירופה של המאה ה-16, והיתה בין השאר בעלת צי ספנות וחברות ליבוא ומסחר, בעלת קשרים עם מלכים, רוזנים וראשי הותיקן ותרמה כספים למוסדות יהודיים ולמען יהודים נרדפים.

המחזה יעסוק בנושא גירוש ספרד, שבו ממעטים לעסוק בתיאטרון. ההצגה תשלב שירי לדינו שהשתמרו מאות שנים בעיבודים של רוני וייס. העלילה מתארת את מרתפי האינקוויזיציה, שם ניצבת דונה גרציה, בשנות השלושים לחייה, כשהיא אחת הנשים החזקות והעשירות באירופה, מול האשמת הסתרת יהדותה. אל מול האינקוויזטור הראשי היא מנהלת קרב לחיים או למוות. אחרי שהיא מסרבת להישבר בחקירה ועומדת זקופה וגאה אל מול האינקוויזטור, בשעת לילה בה היא נשארת לבדה בתא, צפים ועולים זכרונותיה.

במאי ההצגה, אורי אומנותי, היה במשך שנים רבות שחקן, שזכור עוד מהשתתפותו בילדותו בתכנית "תופסים ראש" בערוץ 1 וב"קריאת כיוון" בטלוויזיה החינוכית. בעיקר התפרסם בתפקיד ניב ב"טלנובלה בע"מ" לצד עפר שכטר ויעל בר זוהר. אומנותי הפך לבמאי מוביל בתחום הצגות הילדים בשנים האחרונות, והוא חבר באיגוד תיאטראות הילדים העולמי אסיטז'. הוא ביים בעבר בין השאר את ההצגות "שמונה בעקבות אחד" בתיאטרון הקיבוץ, "דני דין" בתיאטרון גושן, "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה" בתיאטרון חיפה, ו"הקסם של מוצרט", זוכת פרס הצגת הילדים הטובה ביותר בפסטיבל להצגות ילדים בחיפה לשנת 2016.

תוך כדי העבודה על ההצגה העוסקת במשפחתה של דונה גרציה שגורשה מספרד לפורטוגל, גילה הבמאי אומנותי, שחשב תמיד שהוא אשכנזי, דבר מרעיש על חייו: יש לו שורשים ספרדיים. "תמיד חשבתי שאני אשכנזי, ורק ידעתי שסבתא שלי עלתה מטורקיה", אמר לוואלה! תרבות. "השנה, כשפנו אלי לביים את 'דונה גרציה', מתוך תחקיר התגלה לי לראשונה שסבתא שלי, ששם נעוריה טולדו, היא באופן מופלא בת למגורשי העיר טולדו שבספרד. התחלתי השנה לעבור על עץ המשפחה. עברתי על קורות המשפחה וקיבלתי אישור מיהדות פורטוגל שאכן המשפחה של סבתא שלי גורשה בגירוש ספרד, ובעצם משם הם הגיעו לטורקיה. מפה לשם הגעתי להוציא לעצמי דרכון פורטוגלי. ובעצם, עד השנה לא ידעתי על השייכות שלי לספרד. כך שההצגה הזאת הפכה לאישית מאוד".