צביה הוברמן - חוויות מהצגות:

על "הכל פתוח"

ההצגה "הכל פתוח" נולדה מתוך געגוע. געגוע לנעמי שמר שאותה הכרתי ואיתה זכיתי לעבוד, געגוע לשירי ילדים שיש בהם הקפדה על המילים והלחן, געגוע לילדות של פעם,שבה הילדים שיחקו בחוץ במחבואים, תופסת, ומשחקי דמיון, ובעיקר אחד עם השני.
את הילדות הזאת ניסיתי להחיות על הבמה. צוות היוצרים של ההצגה עזר לי להביא לבמה את המראות,הצבעים והקולות של ילדותי, ובעזרת השירים של נעמי שמר נרקם סיפור עלילה מרגש על ילד המגיע לסביבה לא מוכרת ,מתמודד עם הקושי ומצליח לרכוש חברים ואף להנות. אני מקווה שההצגה תצליח להעביר את חווית הילדות המיוחדת הזאת, ולגעת בליבם של ילדים ומבוגרים.

על "בן המלך והעני"

תהליך הפיכת סיפור להצגה, מתחיל תמיד בבחירה עצמה. במקרה של "בן המלך והעני", הבחירה הראשונית היתה משום שגיבוריו של מרק טווין, בסיפור זה, הם ילדים. עובדה המקלה, לדעתי, את תהליך ההזדהות של הקהל הצעיר עם המחזה. מעבר לכך, בחרתי בסיפור משום שראיתי בו אפשרות ליצור הצגה שהיא עשירה ותקופתית מבחינה תיאטרלית, אך אקטואלית מאד מבחינת הנושאים שהיא מטפלת בהם.
וזה למעשה, היה הקו שהנחה אותי במהלך כל שלבי העבודה על ההצגה: המחזה עצמו הוא אמנם תקופתי, והוא נשאר באנגליה של המאה ה-16, אבל בעוד סיפורו של מרק טווין הוא למעשה סיפור מסע רב עלילות ועמוס תלאות על רקע מחזות קשים של ימי הביניים, כמו הוצאות להורג, עליות על מוקד והתעללויות קשות בילדים, הרי שבעיבוד שלי בחרתי בכוונה "להתעלם" מכל אלה, ולהתמקד בעלילה אחת, "סגורה" מאד שליבה הוא סיפור על שני ילדים, האחד עשיר מאד והשני עני מאד, אשר ברגע של שובבות מחליפים ביניהם בגדים מבלי לקחת בחשבון את תוצאות המעשה. גם התפיסה הבימתית שבאה לידי ביטוי בבימוי, בתפאורה, בתלבושות ובמוסיקה, היא תפיסה של צמצום ובחירה. מתוך כל האלמנטים המאפיינים את הסיפור ואת התקופה נבחרו בקפידה רק אלמנטים מסוימים: כך למשל, אין פה שימוש בתפאורה המתחלפת למקומות התרחשות רבים (כפי שדורש הסיפור המקורי) אלא בחירה של כמה אלמנטים קבועים המזוהים עם התקופה ומשרתים בצורה "אוורירית" ביותר את הסיפור.