כל אחד יכול לכתוב ? איך כותבים סיפור המבוסס על חיים אישים? האם שיתוף בעיות ופחדים אישיים יכולים ללמד אותנו משהו על עצמנו?
לפני 3 שנים רותי גאון פרצה לתודעת הציבור באמצעות פוסט בפייסבוק, בו כתבה על בנה ארז, שנולד עם תסמונת נדירה בשם: "ג'ייאנט נבוס", שמתבטאת בנגעים על העור ובאיברים הפנימיים החיוניים ביותר לתפקוד.
הפוסט הפך ויראלי, ובעקבותיו אלפי גולשים מכל העולם עיטרו את פניהם בטוש כאות הזדהות עם "הילד עם הנקודות". החשיפה נתנה לה את האומץ להוציא את הספר "שמיכת פרחים" , שהפך לרב מכר, ולצאת למסע של שליחות בו היא מעבירה את הקהל קורס מזורז בקבלת האחר ובאהבה גדולה לחיים.
רותי גאון לוקחת אותנו למסע מטלטל ומעצים, בו היא מדברת בכנות יוצאת דופן, מבלי לחסוך תיאורים ומחשבות שאיש לא היה מעז להודות בהן בגלוי על איך הילד שכל כך סירבה לאהוב, לימד אותה לאהוב את עצמה ולהתמסר לאי הוודאות.
תכנים מורכבים אלה מובאים ברגישות במפגש המשלב בתוכו המון הומור ואופטימיות, וממלא את התלמידים בכוח, אהבה לחיים, ואנרגיה מעוררת השראה.