היוצרים:

כתיבה ובימוי: דניאל ורטהיים
מוסיקה ודרמטורגיה: ירון כפכפי
עיצוב תפאורה : אדם קלר
עיצוב תלבושות: אביב כרמי
עיצוב תאורה: פליקס דורפמן
עיצוב גרפי: נועה ארמן

שחקנים:

יובל גנות
שיר פופוביץ׳
נועם כרמלי / דניאל מורשת

הסיפור:

המבחן האמיתי היא הצגה מרגשת שמציבה את הצופים שלה בלב דילמה קשה של קבלת החלטה.
עמית וגיל מוזמנים לחדרה של מנהלת בית ספרם ושהם מגלים שהיא יודעת שאחד מהם העתיק במבחן, היא נותנת להם הזדמנות חד פעמית להודות במעשה ולקחת אחריות.
הצופים נותרים להחליט למי מהשניים הם מאמינים, כל אחד מהם טוען שהשני הוא זה שהעתיק.
לאורך ההצגה אנחנו מגלים שעמית עובר תקופה קשה של בעיות בבית. גיל לעומתו סובל מלקויות למידה.
בניהם נמצאת נועה, בת כיתתם, הנקלעת למערבולת רגשית בין השניים, מי מהשניים עשה את זה?
מה ההחלטה הנכונה? לצד מי תעמדו?
ההצגה לא מפחדת להתמודד עם נושאים כואבים שילדים חווים ומכירים ביום יום מה אתם הייתם עושים ברגע המבחן האמיתי?

שם התערוכה - עיניים

שמי אסף גאון, בן 17, ממושב עין ורד. הבן של יואב ורותי, ואח של נועה וארז.
חודש לפני התפרצות הקורונה אמא שלי לקחה אותי לתערוכת ציורים של חבר שלה רונן. רונן הוא אח שכול, אחיו, אילן שהיה טייס, נהרג בתאונת מסוקים. הוא סיפר לי שמצא שהאומנות היא התרפיה שלו.
כשהתחילה הקורונה מצאתי עצמי מבודד חברתית, לא מצליח ללמוד בזום, הרגשתי שאני דועך. היה לי מאד קשה. נזכרתי ברונן אז ביקשתי מההורים לקנות לי צבעים, אספתי דיקטים והתחלתי לצייר.
כבר בציור הראשון הרגשתי שאני מצליח לבטא את מה שקורה לי בפנים. בהתחלה ביטאתי את הבדידות שחשתי בקורונה, ואחר כך יצאו דברים נוספים שקשורים להיותי אח לארז, ילד עם צרכים מיוחדים.
בציורים שלי שזורות עיניים בכל מיני צורות ומצבים, ואני רואה בהן הדלת פנימה.
אנשים שראו את הציורים שלי אמרו שאני מזכיר את פיקאסו, ואני חייב להודות שלא הכרתי לפני כן את הציורים שלו.
אבא שלי קורא לי פיקאסף 😀
אני לא יודע מה אני אעשה בהמשך עם האומנות שלי, אני רק יודע שאני מאד נהנה ממנה כרגע ורוצה לשתף אותה לאחרים.